אוצר מדרשים
כל הביא מלא בר מן אחד הבי המטפחת אשר עליך (רות ג׳ ט״ו) מלמד שהיה מדבר עמה בלשון זכר כדי שלא ירגיש בה בן אדם, קנית (שם ד׳ ה׳) קניתי כתיב מלמד שהיה חסר מדברי תורה. ושמו יתרא הישראלי (ש״ב י״ז כ״ה) וכתיב יתרא הישמעאלי (דהי״א ב׳ י״ז), ישראל היה אלא שהיה חוגר חרבו כישמעאלי. תומים (בראשית כ״ה כ״ד) חסר א׳, מלמד שהיה אחד צדיק ואחד רשע, וכתיב בתמר תאומים מלא מלמד שהיו שניהם צדיקים. ותשא כל העדה (במדבר י״ד א׳) בשי"ן כתיב, שהשיאו רעה לדורות, היך מה דאת אמר כי תשה ברעך משאת מאומה (דברים כ"ד י׳). וילכו בלא כח לפני רודף (איכה א׳ ו׳) מלא, ובא לציון גואל (ישעיה נ״ט כ׳) מלא, ללמדך כמו כשגלו ברודף מלא כן יגאלו בגואל מלא (עי׳ להלן, ועי׳ פסיקתא דר״כ הוצאת באבער קס״ו ע״ב). נשקד עול (איכה א׳ י״ד) על כתיב, שקד הקב״ה להביא הרעה עליהם. ישתרגו (שם) שי״ן כתיב, מלמד שבאו עליהם כל הרעות. משאות שוא ומדוחים (שם ב׳ י״ד) חסר יו״ד ומדוחם כתיב, מתנבאים נביאות שקר [כביכול] עד שדחוני והגלו אותי ממקומי.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
תנו רבנן ששה לא שלט בהם מלאך המות אלו הם אברהם יצחק יעקב משה אהרן ומרים. אברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל. משה אהרן ומרים דכתיב בהו (במדבר לג לח) על פי ה׳ והא מרים לא כתיב בה על פי ה׳ אמר רבי אלעזר אף מרים בנשיקה מתה דאתיא שם שם ממשה אלא מפני מה לא נאמר בה על פי ה׳ שגנאי הדבר לומר. תנו רבנן שבעה לא שלטה בהם רמה ותולעה אלו הם אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן יעקב אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים כדאמרן בנימין בן יעקב דכתיב ביה (דברים לג יב) לבנימין אמר ידיד ה׳ ישכון לבטח עליו. ויש אומרים אף דוד דכתיב ביה (תהלים טז ט) אף בשרי ישכון לבטח ות״ק רחמים הוא דקא בעי. תנו רבנן ד׳ מתו בעטיו של נחש אלו הם בנימין בן יעקב. ועמרם אבי משה. וישי אבי דוד. וכלאב בן דוד. וכולהו גמרא לבר מישי דמפרש ביה קרא דכתיב (ש״ב יז כה) ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב וכי בת נחש היא והלא בת ישי היא דכתיב (ד״ה א ב טז) ואחיותיהם צרויה וגו׳ אלא בת מי שמת בעטיו של נחש:
עין יעקב
לו תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, הִטְעִימָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם, דִּכְתִיב בֵּיה: (בראשית כד) 'בַּכֹּל'. יִצְחָק, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם כז) 'מִכֹּל'. יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם לג) 'כֹּל'. שְׁלֹשָׁה, לֹא שָׁלַט בָּהֵם יֵצֶר הָרַע, אֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. דִּכְתִיב בְּהוּ: 'בַּכֹּל', 'מִכֹּל', 'כֹּל'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף דָּוִד, דִּכְתִיב: (תהילים ק״ט:כ״ב) "וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי". (ותנא קמא? ההוא) [וְאִידָךְ]? צַעֲרֵיהּ הוּא דְּקָא מַדְכַּר. תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁשָּׁה לֹא שָׁלַט בָּהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם. אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב בְּהוּ: 'בַּכֹּל' 'מִכֹּל' 'כֹּל'. מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, דִּכְתִיב בְּהוּ: (במדבר ל״ג:א׳) "עַל פִּי ה'", וְהָא מִרְיָם לָא כָּתַב בָּהּ "עַל פִּי ה'"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף מִרְיָם בִּנְשִׁיקָה מֵתָה, דְּאַתְיָא: (במדבר כ) 'שָׁם' (דברים לד) 'שָׁם', מִמֹּשֶׁה. אֶלָּא מִפְּנֵי מַה לֹּא נֶאֱמַר בָּהּ: "עַל פִּי ה'"? שֶׁגְּנַאי הַדָּבָר לוֹמַר. תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁבְעָה, לֹא שָׁלְטָה בָּהֶן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, אֵלּוּ הֵם: אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, וּמִרְיָם, וּבִנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב. אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, כְּדַאֲמָרָן. בִּנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (דברים ל״ג:י״ב) "וּלְבִנְיָמִין אָמַר: יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו". וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף דָּוִד, דִּכְתִיב: (תהילים ט״ז:ט׳) "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח". (ותנא קמא?) [וְאִידָךְ? הַהוּא], רַחֲמִים הוּא דְּקָא בָּעִי. תָּנוּ רַבָּנָן: אַרְבָּעָה מֵתוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ, וְאֵלּוּ הֵם: בִּנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב, וְעַמְרָם אֲבִי מֹשֶׁה, וְיִשַׁי אָבִי דָּוִד, וְכִלְאָב בֶּן דָּוִד. וְכּוּלְּהוּ גְּמָרָא, לְבַר מִיִּשַׁי [אָבִי דָּוִד], דִּמְפָרֵשׁ בֵּיהּ קְרָא, דִּכְתִיב: (שמואל ב י״ז:כ״ה) "וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ, וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב". וְכִי בַּת נָחָשׁ הִיא? וַהֲלֹא בַּת יִשַׁי הִיא? דִּכְתִיב: (דברי הימים א ב׳:ט״ז) "וְאַחְיוֹתֵיהֶם צְרוּיָה" וְגוֹ'. אֶלָּא, בַּת מִי שֶׁמֵּת בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ.